<h1>תוספות ישנים מכת"י — יבמות</h1>
<h2>דף ב:</h2>
[יבמות פ"ד ע"ב] לכל עונשין. בלאוין קאמ' דבמצות עשה אינן שווין שהרי מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות.
<h2>דף ה.</h2>
[יבמות פ"ט ע"א] אין תורמין מן הטמא על הטהור. משום שהפסיד הכהן, ואע"ג דתורם מן הרעה על היפה תרומתו תרומה [תרומות פ"ב מ"ו], הכא אמרו חכמים אין תרומתו תרומה משום דתרומה טמאה לא חזיא אלא להסקה ואיכא הפסד גדול לכהן טפי מן הרעה דמ"מ חזי לאכילה. י"מ דאין תורמין מן הטמא על הטהור משום דכתו' [דברים י"ח] תתן לו ולא לאורו. ולא נהירא דא"כ בשוגג אמאי תרומתו תרומה, אלא ודאי נר' כדפרישי'. וא"ת בשוגג אמאי תרומתו תרומה הא כתו' תתן לו ולא לאורו. וי"ל דהכא מיירי בתרומה טמאה שהייתה לה שעת הכושר, ותתן לו ולא לאורו מיירי בתרומה שלא היית לה שעת הכושר כגון שניטמאת במחובר.
[יבמות פ"ט ע"ב] ואם אינו קדוש נשיאות חטא למה. וא"ת משום דעבר אמצותא דרחמנא, דה"נ איכ' מ"ד פ"ק (דתרומות) [דתמורה (ד' ע"ב)] כל מילת' דאמ' רחמנא לא תעביד אי עביד מהני דאי לא מהני אמאי לקי ורבא אמ' לא מהני ואמאי לקי משום דעבר אמימרא דרחמנא. וי"ל דמ"מ אם אינו קדוש כלל לא הוה קרי ליה נשיאות חטא דנשיאות חטא משמע שהאיסור לעולם עליו, ואי לא הוי קדוש כלל א"כ צריך לחזור ולתרום כי את שתרם מתחלה אינו קדוש כלל.
<h2>דף י.</h2>
[יבמות ע"ח ע"א] (במפריש) [כמפריש] שתי חטאות לאחריות. ולא דמי לולד חטאת דלמיתה אזלא [תמורה ט"ז ע"א] דהיינו דוקא כשהפריש בהמה רקנית ונתעברה וילדה אחר כך. וגם לא דמי לההיא דנתכפרו בעליה באחרת דלמיתה אזלא [שם] והכא אמרי' מתכפר באחת והשניה תרעה דהתם מיירי בשהפריש בהמה ואבדה והפריש אחרת תחתיה ונתכפר בה ואחר כך נמצאת הראשונה. אבל הכא שהיתה מעוברת כשהפרישה דמי למפריש שתי חטאות לאחריות כפ"ה.
<h2>דף יא.</h2>
[יבמות פ"ד ע"א] לא קדושין. דאע"ג דשאר בעלי מומין קדושין לאסר בגיזה ועבודה אף לאחר שנפדו כדאמרי' [בכורות ט"ו ע"א] תזבח ולא גיזה וכו', מ"מ הני כדיקלא בעלמא נינהו ולא חלה עלייהו קדושה כלל.
[יבמות פ"ד ע"א] לא קדישין בתמורה. לא מיבעיא תחילת הקדש דלא קדשה אלא אפי' סוף הקדש כגון תמורה לא מיתפסא בקדושת תמורה. ואע"ג דבעלי מומין נתפסין בתמורה כדכתו' [ויקרא כ"ז] טוב ברע או רע בטוב דר"ל בעלי מומין בתמימין, מ"מ איכ' התם קר' [אבל] בהני (ד)לא חלה עלייהו קדושה כלל.
[יבמות פ"ד ע"א] ולא מקדישין. והתם [תמורה י"א ע"א] קאמ' וכי מאחר שאין קדשין היאך מקדישין, ומשני טריפה דמקדיש בהמה ואחר כך נטרפה הקדיש ולד ויצא דרך דופן, וטומטום ואנדרוגינוס משכחת לה בולדות קדשים וכמ"ד ולדות קדשים במעי אימן הם קדושים. ומכולהו נמי נוכל ליישב כן דמיירי שהם ולדות קדשים ואחר כך נולד בהם הפסול, וקדושין מיקרו כדפרישי' דולדות קדשים במעי אימן הם קדושים כנ"ל.
<h2>דף טז.</h2>
[יבמות ע"ח ע"א] (במפריש) [כמפריש] שתי חטאות לאחריות. ולא דמי לולד חטאת דלמיתה אזלא [תמורה ט"ז ע"א] דהיינו דוקא כשהפריש בהמה רקנית ונתעברה וילדה אחר כך. וגם לא דמי לההיא דנתכפרו בעליה באחרת דלמיתה אזלא [שם] והכא אמרי' מתכפר באחת והשניה תרעה דהתם מיירי בשהפריש בהמה ואבדה והפריש אחרת תחתיה ונתכפר בה ואחר כך נמצאת הראשונה. אבל הכא שהיתה מעוברת כשהפרישה דמי למפריש שתי חטאות לאחריות כפ"ה.
<h2>דף יז.</h2>
[יבמות פ"ד ע"א] לא קדושין. דאע"ג דשאר בעלי מומין קדושין לאסר בגיזה ועבודה אף לאחר שנפדו כדאמרי' [בכורות ט"ו ע"א] תזבח ולא גיזה וכו', מ"מ הני כדיקלא בעלמא נינהו ולא חלה עלייהו קדושה כלל.
[יבמות פ"ד ע"א] לא קדישין בתמורה. לא מיבעיא תחילת הקדש דלא קדשה אלא אפי' סוף הקדש כגון תמורה לא מיתפסא בקדושת תמורה. ואע"ג דבעלי מומין נתפסין בתמורה כדכתו' [ויקרא כ"ז] טוב ברע או רע בטוב דר"ל בעלי מומין בתמימין, מ"מ איכ' התם קר' [אבל] בהני (ד)לא חלה עלייהו קדושה כלל.
[יבמות פ"ד ע"א] ולא מקדישין. והתם [תמורה י"א ע"א] קאמ' וכי מאחר שאין קדשין היאך מקדישין, ומשני טריפה דמקדיש בהמה ואחר כך נטרפה הקדיש ולד ויצא דרך דופן, וטומטום ואנדרוגינוס משכחת לה בולדות קדשים וכמ"ד ולדות קדשים במעי אימן הם קדושים. ומכולהו נמי נוכל ליישב כן דמיירי שהם ולדות קדשים ואחר כך נולד בהם הפסול, וקדושין מיקרו כדפרישי' דולדות קדשים במעי אימן הם קדושים כנ"ל.
<h2>דף כא.</h2>
[יבמות פ"ב ע"ב] דתניא בסדר עולם אשר ירשו אבותיך ירושה ראשונה ושניה יש להם שלישית אין להם. פי' לא הוצרכה להם. ותימ' דאמרי' בזבחים פרק בתרא [ק"ז ע"ב] דסבר ר' יוחנן קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא, ולמאן מיירי התם אי לרבנן הא אמרי הכא תרומה בזמן הזה דרבנן וא"כ לא קדשה לעתיד לבא, ואי כר' יוסי דהכא הא אמ' שניה יש להם דהוצרכה לקדוש של עזרא והתם קאמ' דקדושה ראשונה קדשה לעתיד ולא הוצרך עזרא לקדש. וי"ל דודאי קדושת מחיצות של ירושלם לא בטלה אבל קדושת הארץ מיהא בטלה עד שקידש עזרא הארץ. וע"כ צריך הכי לחלק דאי לאו הכי תיקשי דהכא קאמ' ריש לקיש דר' יוסי נמי סבר תרומה בזמן הזה דרבנן, ובשבועות [ט"ז ע"א] משמע דבין ר' יהושע ור' אליעזר סברי שמקריבין אע"פ שאין בית. אלא צ"ל דקדושת החומה לא בטלה. עי"מ דהא דקא' התם קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבא לאו דוקא אלא ר"ל קדושה שניה וכר' יוסי דהכא דתני סדר עולם וסבר תרומה בזמן הזה מן התורה, ומ"מ קרי לה ראשונה אע"פ דמיירי בקדושה שקידש עזרא לפי שהיא ראשונה לנו.
<h2>דף כה.</h2>
[יבמות ע"ח ע"א] (במפריש) [כמפריש] שתי חטאות לאחריות. ולא דמי לולד חטאת דלמיתה אזלא [תמורה ט"ז ע"א] דהיינו דוקא כשהפריש בהמה רקנית ונתעברה וילדה אחר כך. וגם לא דמי לההיא דנתכפרו בעליה באחרת דלמיתה אזלא [שם] והכא אמרי' מתכפר באחת והשניה תרעה דהתם מיירי בשהפריש בהמה ואבדה והפריש אחרת תחתיה ונתכפר בה ואחר כך נמצאת הראשונה. אבל הכא שהיתה מעוברת כשהפרישה דמי למפריש שתי חטאות לאחריות כפ"ה.
<h2>דף כט:</h2>
[יבמות נ"ט ע"ב] ורב דאמ' כר' אליעזר. ותימ' דאטו משום דסבירא ליה כר' אליעזר במילת' דשלא כדרכה יסבור כמותו מכל וכל. וא"כ מאי פריך מאי איריא משום בעולה תיפוק לי דהוה לה זונה דאמ' ר' אלעזר פנוי הבא על הפנויה. דילמ' לא סבר לה כותיה במילת' דפנוי הבא על הפנויה עשאה זונה. וע"ק דהלכה כרב באסורי וא"כ הלכה כר' אליעזר דבתולה שלימה משמע וא"כ היכי הוי מנהג שאנו כותבין בכתובות בוגרת כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאוריית' הלא כתו' [שמות כ"ב] כי יפתה איש נערה בתולה דבתולה שלמה משמע ומינה שמעי' [כתובות י' ע"א] מוהר הבתולות שהוא מאתים. וא"כ אין בוגרת כבתולה. וע"ק דודאי רב לא מצי סבר כר' אליעזר דבפרק קמ' דכתובות [ט"ו ע"א] פסק רב כר' יוסי דאמ' אם רוב העיר משיאין לכהונה תינשא לכהונה ולא אמרי' עשאה זונה משום פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות. ועו' דלקמן [ס' ע"א] קאמ' רב בוגרת לא ישא אלמא לאו כר' אליעזר סבירא ליה דמכשר בבוגרת. וע"ק דהלכה כרב, ולקמן [שם] פסקי' הלכה כר' אליעזר בן יעקב דלא סבר ליה כר' אלעזר מההיא דפנוי הבא על הפנויה. וא"כ קש' מהילכת' אהלכת'. לכן נר' לפר' דרב כר' אליעזר ר"ל דאליבא דר' אליעזר קאמ' אבל לא סבר כן ולהכי פריך לר' אליעזר מאי איריא משום בעולה תיפוק לי דהויא לה זונה. גם שניהם שנים ולא ארבעה מפורש במרובה.
[יבמות ס"א ע"ב] פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה. ואיכ' בינו לר' עקיבא דר' עקיבא אמ' זונה זו מופקרת רגילה בזנות כמה פעמים. אבל בביאה ראשונה לא עשאה זונה. ולר' אליעזר עשאה זונה בפעם אחת. והא דנקט פנוי לאו דוקא ולרבות' נקטיה וכ"ש מנשוי דחשובה זונה לפי שמזנה על אשתו. אלא אגב פנויה נקט פנוי וה"ה אם הוא בעל אשה.
